אושרו הגשות הצע”ח פרטיות (נפרדות) בכנסת בנושא הגנת הפרטיות: תיקון – מחיקה ממאגרי מידע ותיקון – חיזוק הזכות לפרטיות וההגנה עליה

+ נשיאות הכנסת אישרה (31.1.2022) הנחה על שולחן הכנסת של הצעת חוק פרטית  העוסקת בנושא הגנת הפרטיות (תיקון – מחיקה ממאגרי מידע). את הצעת החוק [פ/3165/24] הגישו ח”כ מיכל שיר סגמן, זאב בנימין בגין וצבי האוזר.

בדברי ההסבר נאמר כי “השימוש במאגרי מידע רחבי היקף נעשה נפוץ ביותר בישראל ובעולם עם ההתקדמות המואצת בהתפתחות הטכנולוגיה בעשורים האחרונים. לצד זאת, התרחבה לאחרונה גם תופעה מדאיגה של מתקפות סייבר ופריצות למאגרים שכוללות פרסום של מידע מתוכם. לעיתים אדם שפרטיו נחשפו כלל לא מודע לפרסום, כי אין ביכולתו לעקוב היכן מידע אודותיו מצוי ואין לו אפשרות לבקש שמידע אודותיו יימחק. גם אם נעשתה בקשה מנושא המידע למחיקת המידע אין חובה חוקית רחבה על בעל מאגר מידע להיענות לבקשה.

“הצעת חוק זו נועדה לעגן בחקיקה את זכותו של אדם להגן על מידע אודותיו ואת זכותו לדרוש מחיקת מידע אודותיו ממאגר. הצעה זו תסייע לקדם ולבסס את השמירה על זכותו של אדם לפרטיות שהיא זכות יסודית וחשובה במשטר דמוקרטי.

“גם אם אדם הסכים למסור מידע ראוי שתהיה לו הזכות לחזור בו ממסירת המידע ולדרוש את מחיקת פרטיו. כמו כן, אנו מאמינים שככל שאדם לא מחדש את אישורו להחזיק במידע אודותיו, ראוי שלאחר תקופה של חמש שנים המידע יימחק.

“לפיכך, מוצע לתקן את החוק ולהוסיף שני הסדרים שיבטיחו הגנה יותר רחבה ומשמעותית על הזכות לפרטיות. ראשית, מוצע להוסיף לחובות מבקש המידע גם חובה לציין מתי יבוקש אישור מחודש להחזיק במידע תוך ציון של הזכות לבקש למחוק את המידע. שנית, מוצע לעגן את זכותו של אדם לדרוש למחיקת מידע אודותיו בין אם בפנייתו לבעל המאגר או באופן אוטומטי אם חלפו חמש שנים מקבלת הודעה לפי סעיף 11 ולא נתקבל אישור מחודש להחזיק במידע”.

+ נשיאות הכנסת אישרה (31.1.2022) הנחה על שולחן הכנסת של הצעת חוק פרטית  העוסקת בנושא הגנת הפרטיות (תיקון – חיזוק הזכות לפרטיות וההגנה עליה). את הצעת החוק [פ/3179/24] הגיש ח”כ גלעד קריב.

בדברי ההסבר נאמר כי “חוק הגנת הפרטיות, התשמ”א – 1981 הוא אחד הכלים העיקריים שמטרתם להגן על הזכות החוקתית לפרטיות, הקבועה בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

“אלא שמאז נחקק החוק בשנת 1981, לא התבצעו בו ובדברי חקיקה שעניינם פרטיות שינויים משמעותיים זולת תיקון תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע”ז – 2017.

“ואולם, בשנים האחרונות התרחשו שינויים טכנולוגיים ומשקיים מרחיקי לכת בעולם, ואלו יצרו וממשיכים ליצור איומים חדשים ומורכבים על הזכות לפרטיות. בהם שינויים מהותיים והרחבה של פרקטיקות איסוף, איגום ועיבוד מידע שעליהן מבוססת הכלכלה הדיגיטלית.

“בעולם הביאו שינויים אלו להרחבה ואימוץ של הסדרי פרטיות ועיבוד מידע חדשים ומעודכנים ובהם, בין היתר, ה-General Data Protection Regulation, GDPR  שקבעו סטנדרטים בינלאומיים בהם נדרשות לעמוד מדינות האיחוד האירופאי ומדינות המבקשות לקיים קשרים בהם מועבר מידע בין מדינות האיחוד האירופאי ובין מדינות אחרות, הנדרשות לאישור תאימות ל- GDPR.

“בשנת 2007, פרסם הצוות לבחינת החקיקה בתחום מאגרי המידע – (ועדת שופמן) מסקנות והצעות להתמודדות עם החידושים והאיומים הטכנולוגיים. מסקנות הצוות והצעותיו התניעו הליך ארוך וממושך של עבודה במשרדי הממשלה לשינוי ועדכון החוק והתקנות, אלא שמרביתן טרם הבשילו לכדי תיקוני חוק ותקנות.

“עם זאת, זה מכבר הוגשה הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס’ 14), התשפ”ב – 2022 שכוללת מספר תיקוני הגדרות והוראות לעניין צמצום חובת רישום מאגרי המידע.

“עיקרו של התיקון המוצע הוא בהרחבת הפיקוח והאכיפה להבטחת קיום הוראות החוק. לצד החשיבות שבעדכון ההגדרות ובחיזוק היבטי הפיקוח והאכיפה, נעדרות מההצעה הוראות מהותיות ובהן, בין היתר, חיזוק אגד זכויות השליטה במידע של נושא המידע והרחבת החובות של בעל השליטה במאגר מידע ומחזיקים במידע.

“מתוך ראיית טובת נושא המידע בראש סדר העדיפויות, ונוכח ההבנה כי חיזוק האכיפה אינו יכול לבדו לחזק דיו את ההגנה על הפרטיות, קיימת חשיבות גדולה בחקיקה משולבת, המתקנת גם את הוראות הדין המהותי כמוצע בהצעת החוק שלהלן.

“אשר על כן, עיקרה של הצעת החוק היא בתיקונים מהותיים להצעת החוק, לצד חיזוקים נוספים של סמכויות האכיפה, בפרט בכל הנוגע לאכיפה במישור הבינלאומי – לרבות לעניין הסדרת שיתוף הפעולה של הרשות עם רשויות חוץ”.