אושרה הגשת הצע”ח פרטית של 64 ח”כים בנושא שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים) (תיקון – הודעות חירום מונגשות)

נשיאות הכנסת אישרה הנחה על שולחן הכנסת של הצעת חוק פרטית של 64 ח”כים העוסקת בנושא שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים) (תיקון – הודעות חירום מונגשות) [פ/2427/24].

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי “הצעת החוק מטילה חובה להנגיש מסיבות עיתונאים והצהרות לתקשורת בנושאים משמעותיים לציבור לאנשים עם כל סוגי המוגבלויות. הצעה זו מושתתת על עקרונות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח – 1998, ביניהם עקרון כבוד האדם וחירותו, והתקנות שהותקנו מכוחו של החוק האמור לשילובם של אנשים עם מוגבלות בחברה בשוויון, בכבוד, בעצמאות, וללא הפליה.

“מסיבות עיתונאים והצהרות רשמיות לתקשורת מצד נושאי משרה כאמור מתקיימות כדבר שבשגרה, והן תדירות יותר במצבי חירום ובתקופות מיוחדות כגון בתקופת מגפת הקורונה. היות ומטרתן של מסיבות עיתונאים והצהרות היא להביא בפני כלל הציבור מידע חשוב ודחוף בזמן אמת, קיימת חובה ואינטרס מובהק שהמידע יזכה לחשיפה מקסימלית לציבור הרחב ובכלל זה לאנשים עם מוגבלות וקשישים. זכותם של כל אזרחי המדינה לקבל את המידע הנמסר בצורה התואמת את מוגבלותם.

“הציבור מורכב, בין היתר, מאנשים עם מוגבלות שצריכים לקבל את המידע בדרכים שונות המתאימות להם: כבדי שמיעה הנעזרים בכתוביות, חירשים נדרשים לתרגום לשפת סימנים, עיוורים נדרשים לתיאור קולי, לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית מתאימה שפה פשוטה וכן הלאה.

“בישראל ישנם כמיליון וחצי אנשים עם מוגבלות וכמיליון קשישים שמתמודדים עם מוגבלויות פיזיות, בראייה, בשמיעה, בשפה, בתקשורת, או מוגבלויות קוגניטיביות ואי יכולת לקרוא. מדובר בכל אזרח חמישי במדינה, כלומר, בציבור גדול שזכאי להתאמות נגישות של המידע הנמסר בהודעות אלו.

“החוק איננו קובע היום חובת תרגום לשפת סימנים לגבי הודעות חירום או הודעות מיוחדות וחשובות שאינן מתפרצות, כגון הודעות של נושאי משרה ציבוריים. כמו כן הוא אינו מתייחס לאירועים משמעותיים מסוגים שאינם מנויים בו ואשר זכות הציבור, על רבדיו השונים, לדעת עליהם באופן שוויוני ובזמן אמת איננה יכולה להיות מוטלת בספק או במחלוקת. לדוגמא, מסיבת עיתונאים של מנכ”ל משרד הבריאות שהתקיימה בשיאה של מגפת הקורונה שודרה ללא ההנגשה הנדרשת לכלל הציבור, כפי שהתחייב מהמצב.

“גם תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע”ג – 2013 אינן קובעות היום חובה מפורשת למסירת מידע מהסוג האמור בתקשורת בליווי תרגום לשפת סימנים.

“בנוסף, החוק אף אינו מטיל חובות הנגשה זהות על משדר טלוויזיה שאינו התאגיד הישראלי אלא מאפשר לו להפנות צופים בעלי לקות שמיעה להודעת החירום המשודרת ע”י התאגיד.

“על חשיבות ההנגשה בכלל ועל תרגום לשפת סימנים בפרט לציבור מסוים הינה קריטית, ניתן ללמוד מנייר העמדה של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים בנושא “הזכות לשפת סימנים בהכשרה, הדרכה ולימודים” מיולי 2019, בהתייחס לתקנה שמסדירה את זכותו של אדם עם מוגבלות בשמיעה הדובר שפת סימנים בלבד לקבל התאמת נגישות של תרגום לשפת הסימנים הישראלית (שס”י) בהכשרה או הדרכה הניתנים בעל פה, בתנאים מסוימים: “שס”י היא שפה עצמאית המוכרת כשפת אם. היא איננה תמלול של עברית (או כל שפה אחרת) אלא שפה העומדת בפני עצמה. אדם שזוהי שפתו חושב בה, מתקשר בה ולומד בה, וכל שפה אחרת היא במדרג שפה שניה עבורו. יתרה מכך, אדם חרש או כבד שמיעה ששפת האם שלו היא שס”י אינו יכול, ככלל, לדעת את השפה העברית ברמה שתתקרב לרמתו בשס”י, מכיוון שהמדיום של השפה שונה. בכך הוא נבדל מאדם שומע, שניתן עקרונית להקנות לו שפה שניה ברמה שתתקרב לשפת האם שלו. יוזכר כי מטרתן של התאמות נגישות היא לקיים את עיקרון השוויון. לצורך שיחה בעל פה עם אדם שאינו דובר שס”י, יזדקקו הדוברים אותה לשירותי מתורגמן אשר יתרגם עבורם את הנאמר בעברית לשס”י, ויתרגם את דבריהם לעברית עבור הצד השני. כל אפשרות אחרת תפגע בשטף הדיבור ובזרימת השיחה בין הצדדים.”

“הכמות הגדולה של האנשים המתמודדים עם מוגבלות בשמיעה ובמיוחד כאלה ששפת הסימנים היא עבורם שפת אם, מדגישה ביתר שאת את הצורך הקריטי בקידום ההצעה הנוכחית.

“בדברי ההסבר להצעת חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס”ה-2002 מיום 22.7.2002, נאמר: “מצב שבו רוב רובם של השידורים אינם נגישים, אינו מתיישב עם מחויבותה של החברה לעקרונות השוויון וכבוד האדם. עקרונות אלה עוגנו במפורש בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות יחד עם עיגון עקרון המענה ההולם לצרכיהם של אנשים עם מוגבלות”.

“הצעה זו נועדה לתקן את החסר ולקבוע מספר תיקונים:

“ראשית, מוצע להכליל בהגדרה “הודעת חירום” כל הודעה, מסיבת עיתונאים או הצהרה לתקשורת בנושאים משמעותיים לציבור, המתקיימת על ידי גורם מטעם רשות ציבורית כהגדרתה בחוק השוויון, בין אם היא מתפרצת ובין אם לא יונגשו לציבור באופן הבא:

“שנית, מוצע לקבוע כי בהודעות חירום כהגדרתן בסעיף 9 לחוק, יוצב המתורגמן המוסמך לשפת סימנים לצד הדובר שמצולם באותו פריים ובגודל זהה, בין אם יימצא פיזית לצידו ובין אם יוקרן על המסך כך שיראה בגדול ובברור ויאפשר במבט אחד קריאת שפתיים וקריאת שפת הסימנים. בנוסף, החוק מאפשר היום גם מצב שבו הבועה איננה גלויה אלא ניתנת לצפייה לפי בחירת הצופה. הצבת המתורגמן המוסמך לצד הדובר גם תאפשר לאדם עם המוגבלות לצפות בשידור המיוחד הנדון בכל מקום ובחברת אחרים ללא צורך בהכוונת מכשיר ספציפי במקום ספציפי. הסיבה לכך הוא הקושי להביט על 3 מוקדים – הדובר ובנוסף אליו לתצוגה ולמתורגמן המוסמך.

“בנוסף, מוצע לקבוע שבהודעות חירום כהגדרתן בסעיף 9 לחוק הכתוביות תהינה גלויות ותמיד תיראנה לכלל. היום מאפשר החוק מצב שבו הכתוביות אינן גלויות אלא נסתרות וניתנות לצפייה לפי בחירת הצופה, ואולם רק ציבור מצומצם מודע ליכולת להציף ולראות כתוביות נסתרות. מדובר בהליך מורכב לקהלים רבים ויש מקומות ציבוריים רבים בהם מופעלת הטלוויזיה בשקט.

“עוד מוצע לקבוע כי מיד לאחר סיום מסיבת העיתונאים או ההצהרה ולא יאוחר משעתיים לאחריה, יערוך הגורם האחראי סרטון נגיש ללקויי ראייה ועיוורים של מסיבת העיתונאים, שכולל בנוסף לנאמר במקור תיאור קולי המתאר לעיוור את הנראה במסיבת העיתונאים או ההצהרה. הסרטון יופץ באתר האינטרנט הרלוונטי כמידע נגיש. בנוסף יפורסם המידע לציבור בקובץ קולי וטקסטואלי מותאם לעיוורים הנעזרים בתוכנות הקוראות מידע ממוחשב.

“בנוסף, מוצע לקבוע כי מיד לאחר סיום מסיבת העיתונאים או ההצהרה ולא יאוחר משעתיים לאחריה, הגורם האחראי יערוך סרטון של מסיבת העיתונאים עם פס קול חדש בשפה פשוטה שמותאם לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית. הסרטון יופץ באתר האינטרנט הרלוונטי כמידע נגיש. בנוסף יפורסם המידע לציבור בקובץ טקסטואלי בפישוט לשוני מותאם למוגבלויות קוגניטיביות.

“היות ושם החוק כיום מתייחס אך ורק למוגבלויות שמיעה, ולפי הצעת התיקון הוא יותאם לסוגי מוגבלויות נוספים, מוצע לשנות את שמו לחוק שידורי טלוויזיה (התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות), תשס”ה – 2005”.

הח”כיות וח”כים החתומים על ההצעה הם: שירלי פינטו קדוש, מוסי רז, גבי לסקי, אריה מכלוף דרעי, עלי סלאלחה, סימון דוידסון, זאב בנימין בגין, אבתיסאם מראענה, מכלוף מיקי זוהר, מאיר יצחק-הלוי, ג’ידא רינאוי-זועבי, אלינה ברדץ’ יאלוב, רון כץ, אופיר סופר, גילה גמליאל, רם בן ברק, רם שפע, סמי אבו שחאדה, יוסף שיין, אפרת רייטן מרום, גלית דיסטל אטבריאן, שרן מרים השכל, מיכל וולדיגר, ינון אזולאי, יואב גלנט, גלעד קריב, אורלי לוי אבקסיס, יוראי להב הרצנו, קרן ברק, פטין מולא, מיכל שיר סגמן, יואב בן צור, יצחק פינדרוס, נירה שפק, חיים ביטון, דסטה גדי יברקן, ולדימיר בליאק, שלמה קרעי, קטי קטרין שטרית, מיכאל מרדכי ביטון, אוריאל בוסו, איימן עודה, משה טור פז, יום טוב חי כלפון, מופיד מרעי, יסמין פרידמן, ניר אורבך, אופיר כץ, טטיאנה מזרסקי, מאי גולן, רות וסרמן לנדה, עידית סילמן, משה אבוטבול, יעל רון בן משה, מיכל רוזין, אמילי חיה מואטי, איתן גינזבורג, ענבר בזק, איתמר בן גביר, בועז טופורובסקי, לימור מגן תלם, מנסור עבאס, אלון טל, יבגני סובה.