אומ”ץ מבקשת מיו”ר הוועדה לביקורת המדינה להמליץ על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לגבי ועדת לנדס, פירוק רשות השידור והקמת משדר ציבורי חדש

תנועת אומ”ץ [אזרחים למען מינהל תקין וצדק חברתי ומשפטי] מבקשת מח”כ אמנון כהן יו”ר הוועדה לביקורת המדינה בכנסת להמליץ על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. הוועדה נחוצה, לדעת התנועה, לשם בדיקת כל ההיבטים שהביאו להקמת ועדת לנדס וליוזמת גלעד ארדן שר התקשורת להעביר את החוק המפזר את רשות השידור ומקים במקומה רשות ציבורית חליפית.

הדברים מתפרסמים בהודעה לעיתונות שפרסמה אומ”ץ ב- 1 ביוני 2014 ואשר מופיעים באתר האינטרנט שלה. בין היתר נאמר בהודעה לעיתונות כי “שר התקשורת פנה וקיבל הרשאה תמוהה מהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו”ד אבי ליכט להקפיא למשך זמן קצר את הסכמי הרפורמה. ההקפאה וביטול ההסכמים נעשו ללא הסבר שקוף וברור לציבור כנדרש במקרים אלה. ‘ההסבר, ההכרעה ונימוקיה המשפטיים’ של עו”ד ליכט חייבים להיבדק על ידי ועדה משולבת ציבורית ומשפטית נוסף שכן מדובר במקרה קיצוני ביותר שבו המדינה מחליטה לבטל הסכם, גם אם מדובר בשלבים הטכניים האחרונים שלו. יש כאן חשש לניצול המעמד והתפקיד לקידום אינטרסים שאינם ברורים ואינם משרתים בהכרח את הציבור. לבדיקה חשיבות שכן מדובר בהגדרת גבולות הגזרה של יועצים משפטיים במגזר הממשלתי. הידע והניסיון שצברו נוגע אך ורק לעניינים משפטיים ועליהם להיצמד לעקרון הזה, הציבור חייב לדעת שההחלטות מתקבלות על סמך עובדות.

“בעקבות מכתבו של עו”ד אבי ליכט נסללה הדרך, וועדת לנדס הוקמה על ידי שר התקשורת מבלי לתת הסבר לציבור מה היו המניעים לבחירת היו”ר רם לנדס ויתר חברי הוועדה. להסברים הללו יש חשיבות רבה שכן מדובר בוועדה שהייתה אמורה להמליץ על עתידו של השידור הציבורי בישראל:

1)  לא ניתן כל הסבר איך בעל חברת הפקות טלוויזיה שנמצא בקשרים מסחריים כאלה ואחרים עם רשות השידור יכול להכריע בגורלה וכך גם לגבי קרני זיו חברה נוספת בוועדה.

2)  אין כל הסבר מה הרציונל בהזמנת העדים לוועדה ולמה הוזמן כל אחד ואחד מהם וביוזמת מי מהחברים הוזמן העד.

3)  אין כל הסבר איך נבחרו החברות המייעצות לוועדה שבראשן עומדים פקידים בכירים מאוד מהאוצר שפרשו בשלב זה או אחר משרות המדינה. מקצתם היו מעורבים ישירות בעיצובה של הרפורמה ברשות השידור.

4)  שר התקשורת התבקש למסור לציבור את הפרוטוקולים שהם התרשימים המדויקים של דיוני הוועדה. הפרוטוקולים לא נמסרו אלא רק סיכומי דיונים. יש בכך הפרה בוטה של חוק חופש המידע.

5)  אגרת הטלוויזיה נתנה עצמאות מסויימת לרשות, בעוד שהחוק החדש מכפיף למעשה את הכנסותיה לשר האוצר, ובעל המאה יהיה בעל הדיעה. בנוסף, לגבי מינויו של לנדס ליו”ר, הוא מונה לאחר שכבר פרסם לפני מספר שנים את דעתו שיש לסגור את הרשות – כך שכל ההמלצות היו ידועות מראש.

6)  מעיון בסיכומי הדיונים עולה החשש שהוועדה עסקה בעיקר באיסוף תלונות, רכילויות ופרטים כלכליים על רשות השידור ופעלה כוועדת חקירה רק על ההתנהלות של רשות השידור ולא בענייני התוכן שהרשות עוסקת בו.

7)  החוק שהוגש לאישור ממשלת ישראל מושתת על מסקנות וועדת לנדס שהנחת העבודה שלה הייתה הקמת רשות שידור חדשה אשר תבוסס על ניהול כלכלי ויעיל. הוועדה לא עסקה כאמור כמעט בתכנים שאמורים לאפיין את המשדר הציבורי ועמדה על הצורך לקנות תכנים ממפיקים ויוצרי טלוויזיה פרטיים.

8)  הדו”ח מתעלם מהעובדה שישראל היא מדינה קולטת עליה ומהעובדה שעל רשות השידור לעודד את העשייה הציבורית, התרבות, היצירה הישראלית במגוון השפות.

9)  הוועדה התעלמה מהעובדה שבחברה הישראלית יש מאות אלפי אזרחים שאינם צופים כלל בטלוויזיה אלא צורכים רק רדיו ציבורי והכוונה למשל למגזר החרדי.

10)  הוועדה קבעה שיש להשאיר את כל תחנות הרדיו של קול ישראל אבל הנושא הזה לא בא לידי ביטוי בחוק שהוצא ועבר קריאה ראשונה.

11)  הוועדה התעלמה מחובת המשדר הציבורי לחינוך, למורשת, לשפה העברית וליהודי העולם.

12)  ניכר שהחוק נוסח בידי משפטנים ולא בידי מעצבי מדיניות שרואים לנגד עיניהם את השליחות הציבורית וחיזוק הזיקה של עם ישראל למולדתו ישראל.

אשר על כן, טוענת תנועת אומ”ץ, יש לבצע מספר פעולות:

1)  יש לבדוק היטב את התנהלות השר ופקידים במשרדי התקשורת, האוצר והמשפטים לתיאום עמדות לקראת סגירת רשות השידור.

2)  יש לבדוק היטב את ההתכתבויות ואת הסיכומים בע”פ בין הפקידים תוך שהם נסמכים על קטעי מידע חלקיים ורכילויות ששמעו מגורמים אינטרסנטיים ברשות השידור ובארגוני העיתונאים באשר הם.

3)  יש לבחון היטב את השיקולים של שרי התקשורת והאוצר שלפתע מגלים נדיבות יוצאת דופן להוציא הון ציבורי מעל למיליארד שקלים בעת שיש גרעון אדיר בתקציב המדינה.

4)  יש לבדוק האם שרי הממשלה קראו את תזכיר הצעת החוק לפני שהצביעו בעדו.

5)  יש לבדוק מה היו השיקולים של וועדת הכנסת לפטור את השר מחובת ההנחה של החוק כנדרש בכלל ובפרט כשמדובר בחוק כה משמעותי לדמוקרטיה הישראלית.

6)  יש לבדוק את התנהלות הדיון בקריאה הראשונה שנערך בצורה שטחית ובמיעוט משתתפים 33 הצביעו בעד ו- 14 נגד. על הכנסת לבחון האם ראוי כך לקיים דיונים בנושאים חשובים.

בפנייתה מציינת התנועה 22 הערות לגבי החוק המוצע בנושא.