הכנסת הצביעה בעד הצעת שר התקשורת להעביר את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס’ 76) (שינוי מתכונת האסדרה בתחום הבזק), לוועדה שתקבע הוועדה המסדרת

הכנסת הצביעה (שני, 24.5.2021) בעד ההצעה להעביר את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס’ 76) (שינוי מתכונת האסדרה בתחום הבזק), התשפ”א – 2021, לוועדה שתקבע הוועדה המסדרת.

בתום הדיון וההצבעה אמר יו”ר הישיבה ח”כ מנסור עבאס: “שבעה חברי כנסת בעד, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. אני קובע שהצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס’ 76) (שינוי מתכונת האסדרה בתחום הבזק), התשפ”א – 2021, עוברת בקריאה ראשונה.

“בהתאם להמלצת הלשכה המשפטית ההצעה תידון בוועדת הכלכלה; כיוון ש(זו) לא הוקמה (עדיין), ההצעה תעבור לוועדה המסדרת לקביעת ועדה. לכן אני קובע שהצעת החוק עוברת להמשך דיון בוועדה המסדרת”.

בדיון אמר שר התקשורת איתן גינזבורג (שהייתה זו, דומני, הופעתו הראשונה כשר התקשורת בכנסת) בין היתר: “בשנה האחרונה הוביל משרד התקשורת כמה מהפכות שיש להן השפעות מרחיקות לכת על החברה הישראלית ועל הכלכלה הישראלית: מהפכת האינטרנט המהיר, שכוללת את פריסת הסיבים האופטיים, שידידי, השר לשעבר חבר הכנסת יועז הנדל, דחף במלוא הכוח, ואת המעבר לדור החמישי בסלולר כבר בעיצומה, ובשנים הקרובות הדבר יהיה נחלת הכלל.

“התיקון להצעת חוק התקשורת שאני מתכבד להעלות היום להצבעה בקריאה הראשונה הוא צעד משלים והכרחי במציאות החדשה. מדובר במהלך חשוב ביותר לשוק התקשורת, שנועד לקצר הליכים ביורוקרטים ממושכים, יקרים וארכאיים ובכך להוריד חסמי כניסה של שחקנים חדשים לשוק התקשורת. המהפך הזה בא לטובת הצרכן הישראלי, שייהנה משוק מגוון יותר ותחרותי יותר, ולטובת בעלי העסקים, שיוכלו להתרכז בפיתוח העסק שלהם במקום בביורוקרטיה מתישה וכל כך מוכרת. כמובן שבתוך כך גם הכלכלה הישראלית תזכה להאצה ולתנופה משמעותית.

“המשמעות של ההצעה שמונחת בפניכם בפועל היא ביטול עשרות רבות של רישיונות ומעבר למודל של היתרים כלליים, שהוא מהיר ויעיל יותר מהמודל של מתן רישיונות. אדוני היושב-ראש, חוק התקשורת שאותו אני מבקש לתקן כעת נכתב ב- 1982, ומאז ועד היום לא הותאם לצורכי השוק המשתנים בתחום הרישוי. 40 שנים של סטגנציה וקיפאון הן יותר מדי זמן. השוק התקדם פלאים, הטכנולוגיה מתקדמת, והאסדרה – הרגולציה – נותרת מאחור. לפי החוק שאנחנו מציגים היום – סליחה, לפי החוק הקיים היום כל פעולה בתחום התקשורת טעונה רישיון, גם פעולות בזק וגם שירות של בזק; לא חברת בזק, בזק – תקשורת. במילים פשוטות, כיום כל גורם שרוצה להפעיל בארץ שירותי תקשורת כלשהם מחויב לקבל רישיון.

“וכשמדברים על תקשורת זה לא בהכרח מה שאתם חושבים. הינה כמה דוגמאות לשירותים שכדי להפעיל אותם היום, יש חובה לקבל רישיון עבורם מבעוד מועד, והתיקון לחוק אמור לבטל את הצורך הזה: למשל, הפעלה של שירותי תקשורת באמצעות ביפרים; התקנת מערכות לאיתור רכבים ואזעקות במפעלים; הקמת קו של מרכזיית טלפון בתוך מפעל או בניין משרדים, ועוד הרבה מאוד שירותים יום-יומיים שהם לא בליבת תחום העיסוק של התקשורת. מדובר על סיטואציות מופרכות בחסות החוק שלא מתיישבות עם הטכנולוגיה הקיימת בשוק התקשורת, והיום אני מבקש מהכנסת לאשר מעבר למודל בעל תפיסת רגולציה חדשנית שמתבססת על מתן היתר כללי.

“למעשה, המודל יביא לכך שחברה שרוצה לתת שירותי תקשורת בישראל ועומדת בתנאי ההיתר שקבע משרד התקשורת מראש, תוכל לעשות את זה באמצעות רישום במרשם שינוהל על ידי משרד התקשורת בלי לקבל רישיון מבעוד מועד, שכולל בקשה לעמידה בתנאים שונים, תשלום כספי רב ועוד טרטור וביורוקרטיה רבה. בקיצור, המטרה היא לאפשר רישום מהיר ופשוט לאחר בדיקה של תנאי סף מינימליים. מרגע שהרישום יחול על נותן השירות, הוראות ההיתר הכללי – שיפורסמו לציבור מראש ויקבעו תנאים ברורים שיחולו באופן זהה על כל נותני השירות – יתחילו לפעול. כך יתאפשר לכל גורם המעוניין לתת שירותי תקשורת לדעת מראש את כל התנאים לקיום הפעילות שהוא צריך לעשות ולהתחיל לפעול בלי שום צורך לבקש או לקבל רישיון – תהליך שהיום נמשך חודשים ארוכים מדי.

“תיקון החוק יצמצם את הנטל הביורוקרטי, יפחית את חסמי הכניסה לשוק עבור משקיעים חדשים, שכיום נרתעים מפעילות בישראל בשל רגולציה דרקונית שגוזלת מהם הרבה מאוד זמן וכסף, והוא יתאים למקובל בעולם בתחום התקשורת. אחרי שנתקן את החוק, תתאפשר קבלת היתר והפעלת שירותי תקשורת בתוך כשבועיים, בניגוד לחודשים ארוכים במצב הנוכחי.

“משרד התקשורת מוביל פה מהלך יוצא דופן של הפיכת השירות הציבורי ליעיל ושירותי הרבה יותר. לא רבים ממשרדי הממשלה באים בהתנדבות ומוותרים על כוח וסמכויות. אנחנו חושבים שבמקום שבו אפשר להקל, צריך להקל. צריך לשחרר מהביורוקרטיה ומהרגולציה האין-סופית, וכל עוד אני מכהן בתפקיד, אני אלחם על הפחתת הסרבול הממשלתי ועל מעבר לשימוש ברגולציה ממוקדת וחכמה בלבד. ואני מציע מכאן לכל משרדי הממשלה לאמץ את העיקרון של צמצום רגולציה מיותרת וליצור מדרג רגולציה הכרחי באמת, רגולציה חכמה, כזאת שנדרשת ולא כזאת שנעים להחזיק בה.

“עם כל זאת חשוב להבהיר: אנחנו במשרד התקשורת לא נוותר על הפיקוח ולא נאפשר לשוק להשתולל. שירותי תקשורת בעלי חשיבות מיוחדת, שעוסקים באינטרס ציבורי חיוני, ימשיכו לפעול תחת אסדרה, רגולציה, הדוקה ביותר, ואנחנו לא ניתן לדברים האלה לברוח לנו מבין הידיים. אנחנו משאירים רישיונות תחת חברות שהן אינטרס ציבורי מובהק. כך למשל, כשמדובר במפעיל בעל כוח שוק משמעותי, במפעיל סלולרי או בשירות שניתן על בסיס משאב ציבורי שמצוי במחסור, תימשך המתכונת של קבלת רישיון פרטני, כפי שהוא קיים היום, והכול כדי לשמור על תחרות ועל האינטרס הצרכני של האזרח הישראלי. לצד ההקלות שאנחנו מביאים היום, המשרד מחויב לחיזוק סמכויות הפיקוח והאכיפה בדיעבד, כדי לוודא שהשחקנים בשוק יפעלו בהתאם להוראות של ההיתרים.

“השוק הישראלי עבר טלטלה בשנה האחרונה. הכלכלה שלנו משוועת למנועי צמיחה. להצעה שאני מביא היום יש חשיבות מיידית על מנת לייצר הזדמנויות חדשות לפיתוח עסקי ויזמות וצמיחה בשוק. לכן אני מבקש מכם, חברי הכנסת, לתמוך בהצעת החוק ולסייע בקידומה. הוא מאוד מאוד חשוב לשוק התקשורת, הוא מאוד מאוד חשוב לצרכן הישראלי, הוא מאוד מאוד חשוב לכלכלה הישראלית.

“ובהזדמנות הזאת, אני רוצה להודות למנכ”לית משרד התקשורת גב’ לירן אבישר בן-חורין ולצוות המשרד המקצועי על כל הפעילות המאומצת בהכנת הצעת החוק הזאת לקריאה ראשונה”.

= = = = = = = = =

בדיון לאחר דברי שר התקשורת דיבר ח”כ אוסמה סעדי: “אדוני השר, שר התקשורת, אני באתי במיוחד לדבר בשביל שאתה תשמע. אני חושב שפנינו אליך בעניין הרבה ניתוקים של האינטרנט בהרבה יישובים ערביים, ומשום מה כשפונים לחברת בזק לבקש מהם לבוא ולתקן, הם אומרים שהם לא באים ליישובים הערביים. אני פניתי אליך בעניין הספציפי של כפר נחף – הרבה עסקים והרבה בתי אב נותקו מהאינטרנט, ואתה יודע, כל הלימודים היום – עדיין חלק גדול בזום, באינטרנט; וגם העסקים, בין אם זה מהנדסים, עורכי דין, רופאים, הכול תלוי היום – אי-אפשר לנהל שום דבר בלי האינטרנט. מוזר מאוד שבזק, שהיא מונופול בתחום הזה של התשתית, לא באים ולא מתקנים את הנזק”.

“[…] אז אני פונה אליך בתור שר תקשורת, שאתה אחראי גם על השירותים של חברת בזק ושל שירותי האינטרנט, ומבקש ממך באמת להפעיל את סמכויותיך כדי שחברת בזק – אני חושב שעד היום, לא רק בכפר נחף אלא בעוד הרבה יישובים, האינטרנט עדיין לא עובד ולא פועל. ולכן אני מבקש ממך, אדוני השר, שבאמת תטפל בעניין הזה”.

ח”כ גלית דיסטל אטבריאן העדיפה להקדיש את הזמן שניתן לה לדבר בדיון על נושאים פוליטיים.

בהמשך הגיב שר התקשורת לדברים של ח”כ סעדי:  “ביחס לדברים שהעלית פה, חבר הכנסת סעדי, לגופו של עניין, אם תרשה לי: אני לא דובר חברת בזק; חברת בזק היא חברה פרטית היום, ואני בטח לא דובר שלה. אבל כמדיניות אני אומר לך שחברת בזק מחויבת לתקן כל תקלה, ולא תהיה אפליה בין יישוב ערבי ליהודי, חילוני לחרדי. לא תהיה אפליה בתחומים האלה. תשתיות תקשורת צריכות להינתן ולפעול בכל מקום ובכל זמן, כל הזמן. זה כלל בסיסי. וכפי שצוות המשרד שלי אמר לצוות שלך מייד כשפנית, אנחנו מטפלים בנושא הזה. רק צריך לומר שהתקלה שקרתה, קרתה בתקופת ההתפרעויות עכשיו, בעת הלחימה ברצועת עזה, אחרי שחיבלו בתשתיות תקשורת בכפר נחף, ובאמת היה חשש לכניסה של טכנאים לאזור הזה. כשהיו – – –

“[…] ככלל, כמדיניות, בוודאי נדאג לתקן בכפר נחף ובכל מקום.

“אבל אני מנצל את הבמה הזאת, אדוני, כדי לקרוא לאזרחים בכל היישובים, בכל מקום, וגם למנהיגים המקומיים והלאומיים: כדי שתהיה תקשורת טובה, כדי שתהיה תקשורת שוטפת, צריך תשתיות – צריך אנטנות, צריך מרכזיות. צריך תשתיות, אי-אפשר בלי זה, ולא יכול להיות שכשמניחים תשתיות, אחרי כמה זמן באים ופוגעים באותן תשתיות או מחבלים באותן תשתיות או שורפים אותן או מה שזה לא יהיה. ואנחנו צריכים פה גם את העזרה של האזרחים שצופים בנו, של התושבים שגרים ביישובים וגם שלכם, המנהיגים הלאומיים והמנהיגים המקומיים: תעזרו לנו להילחם בפשיעה הזאת נגד תשתיות, כי זה פוגע בסוף בתושבים. ובמקום שבו ייפגעו בסוף תשתיות, לא יהיה אפשר לתקן את זה לנצח, עד בלי סוף. צריך לדעת שאם פוגעים בתשתיות בצורה מכוונת – שלא יתפלאו תושבי המקום שאין להם תקשורת טובה, יעילה וזמינה כמו שהיינו רוצים, כשיש חוסר בתקשורת.

“יחד עם זאת, אני חוזר לדברים שלי בתחילת הדברים: אנחנו חייבים לתקן כל בעיה תשתיתית, כל בעיית תקשורת, בכל מקום. המטרה שלנו היא שכל הארץ הזאת תהיה פרוסה גם בסיבים אופטיים, גם באינטרנט אולטרה-מהיר, גם ברשתות סולריות שאנחנו מקימים עכשיו לדור 5. הסיפור של האנטנות הסלולריות הוא סיפור מאוד חשוב. לא יהיה פה דור 5 בלי אנטנות סלולריות, צריך להבין את זה, וכולם ירצו פה דור 5, ולכן אנחנו צריכים להבין שזה חלק מאינטרס ציבורי כללי שכולנו מחויבים אליו”.

= = = = = = = = =

הערה: ידיעה זו מבוססת על פרוטוקול של הכנסת.

= = = = = = = = =